מבוגרים

זוהי מעין שגיאה תרבותית לכלול את כל תקופת הבגרות תחת כותרת אחת. למעשה, אנו עוברים כל כך הרבה שלבים התפתחותיים בחיים, רבים מהם כמבוגרים. בחירה של אפיקי התפתחות ומקצוע, מעברים בין מקומות ומדינות, חיפוש נמרץ, לעיתים נואש ומסתכל, אחר זוגיות מיטיבה, מאבקים ומשברים בזוגיות קיימת, ניסיונות לדיוק ההגדרה העצמית, מסע לתוך המיניות שלנו, מעבר להורות, אובדנים ואבל, התחלות מחדש, חוייה של בדידות, חרדה מהעתיד, התמודדות עם הגיל והזמן שעובר, התמודדות עם הזמן שאבד, ובעצם מה לא.

חויות של חרדה, סטרס ודכאון הן בלתי נפרדות משלבים אלה בחיים. אי אפשר לדמיין כמעט את כל התהליכים הללו מתרחשים בלעדיהם. בנוסף, התרבות והחברה מוסיפות שכבות של ציפיות ומבנים חברתיים מורכבים להתמודדות זו.

נראה שבמירוץ החיים, אין לנו די רגעים לעצור ולהתבונן במה שמתרחש, ויותר מכך, עושה רושם שאת פעולת ההתבוננות הזאת, בעצם קשה מאד לעשות לבד. שיטותיו המדוקדקות של פרויד לחקירת הנפש והלא מודע, ומאות הכתבים אשר העשירו את הבנתנו מאז, יחד עם הסתכלות מפוקחת ובריאה על החברה שבה אנו חיים ועל השפעותיה על הפרט, הינם נקודת מבט חיונית ונכונה לצלוח שלבים רבים בחיים. אמנם, איננו רגילים לחשוב על עצמנו כשרויים בתהליך של גדילה מתמדת, לאורך כל החיים, אך אם נשקול אפילו לצאת מנקודת מוצא זו, כבר עשינו המון.